סביבה מובנת- מאפשרת לילד לזהות את המבנה שלה, את החוקיות, להתמצא ולהתנהל בו בצורה מיטבית מתוך תחושה של שליטה ורכישת עצמאות.גישה טיפולית היא אשר מנחה ומתווה את העשיייה הטיפולית של המטפל עבור הילד. בנוסף היא מאפשרת למטפל לקבוע מטרות ארוכות וקצרות טווח ומנחה אותו בארגון השלבים להשגת המטרות.גישה טיפולית מארגנת את החשיבה של המטפל בתהליך איסוף המידע כחלק מתהליך ההערכה ממנו עולה נקודת המוצא של הילד בנקודת ההתחלה של הטיפול וכן את ההתיחסות להישגים בטיפול עד לקראת מטרת העל. משרד הבריאות מחייב את הארגונים שנתנונים לפיקוחו המקצועי להגדיר את הגישה הטיפולית המנחה את ההתערבות הטיפולית, זאת כחלק מנורמות המעידות על רמת מקצועיות של המטפלים. קליניקות מרכזים  ומטפלים אשר הנותנים טיפול פרטי אינם מחוייבים בהגדרת גישה טיפולית, יחד עם זאת הגדרה של גישה כמסגרת מארגנת חשובה ומעידה על נורמות מקצועיות גבוהות ותהליכי הכשרה של המטפלים.   בעבודה הטיפולית עם ילדים עם צרכים מיוחדים בכלל וילדים על קשת האוטיזם בפרט נפוצות מספר גישות טיפול. הגישה הטיפולית אשר מנחה את צוות בית עמיתים היא הגישה האינטגרטיבית. במקביל למטפלים יש סל כלים העומד לרשותם מגישות נוספות, בדרך כלל התפתחותיות, כגון כלים מהגישה ההתפתחותית DIR.הגישה מחייבת את הילד להתארגן בסביבה מובנת שיש בה דרישות מציאות, תומכת בו לעמוד בדרישות אלה באמצעות פיתוח מיומנויות מתאימות. במקביל גישה זו מסייעת לו לפתח משאבים התפתחותיים ומניעה את הכוחות ההתפתחותיים שלו בתהליך של קשר משמעותי והדדיות. עקרונות מנחים:

תנועה של סדר חיצוני-מחייבת את הילד לנוע גם ללא פעולה אקטיבית שלו אבל כן מתוך הבנה לאן הוא נע, מתי ובאיזה אופן.

הנעת הכוחות ההתפתחותיים בתהליך של קשר משמעותי והדדיות.

נוכחות המטפל כוללת הזמנה להדדיות, התאמה של הסביבה והתנאים באופן מאפשר התפתחות וכן מזמנת דרישות מציאות.

דרישה עקבית בהקשר מחייבת את הילד לרכוש מיומנויות רללונטיות לפעילות  שיאפשרו לו לעמוד בדרישות גם מחוץ לטיפול.